ערבויות בהתחדשות עירונית
דברים שחשוב לדעת!
תחום ההתחדשות העירונית רווי במידע (לפעמים מידע שגוי) ולכן חשוב להכיר את כל הנקודות שלו כמה שיותר לעומק עם הסברים כמה שיותר פשוטים.
אז לפני שנתחיל נקדים ונאמר.. בשוק דינמי ומשתנה עם חוסר וודאות משווע כמו שלנו, העוד מטר פחות מטר זה לא מה שיש לשים עליו דגש. בראש הפירמידה צריך להיות דבר ראשון לנגד עינינו אילו ערבויות אנו מקבלים! ערבות משודרגת? ערבות אוטונומית? עדיף ערבות טובה מאשר עוד קצת תמורה מסחרית. כמובן שהדבר בא יד ביד עם בחירה של יזם טוב, מנוסה ובעל איתנות פיננסית חזקה! רק לאחר מכן יש לחשוב האם התמורה המסחרית המוצעת הינה התמורה המקסימאלית שאותה אנו יכולים לקבל.
כל פרויקט התחדשות עירונית מחויב להיות מגובה בערבויות!
ערבות היא המסמך המשפטי המתאר התחייבות של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי, אם לא יפרע במועדו. כלומר, אם החייב לא יעמוד בתשלום חוב, יהיה הנושה רשאי לדרוש מאת אותו ערב שיפרע את החוב. הערבות יכולה להיות לחיוב כולו, או למקצתו. הערב המתחייב לקיים את חוב האדם האחר לא חייב להיות בן אדם יחיד, אלא יכול להיות חברה, עמותה, מוסד, וכן המדינה.
מה היא בכלל ערבות?
-
ערבות חוק מכר בשווי הדירה החדשה.
-
ערבות שכירות.
-
ערבות מיסים.
-
ערבות בדק.
-
ערבות רישום.
כאדם מן היישוב כשאני קורא את שמות הערבויות הללו אני אומר לעצמי "אוקיי, מה עכשיו?" הכותרות מובנות לגמרי אבל מה לגבי התוכן? אז בואו נרחיב.
ערבות חוק מכר בשווי הדירה החדשה: כשמה כן היא, זו ערבות המוחזקת בידיו הנאמנות של ב"כ הדיירים (עורך הדין שלהם) בשווי דירת התמורה אותה אמור הדייר לקבל. ערבות זו היא הערבות החשובה ביותר! ניתן דוגמא: ככל ודירת בעלים נוכחית הינה בשווי של 1 מיליון ₪ ואילו לאחר הפרויקט דירתו החדשה תהיה שווה 1.5 מיליון ₪ על היזם להמציא ערבות לכל דייר ודייר בשווי של 1.5 מיליון ₪ לפירעון על ידי ב"כ הדיירים ככל ולא עמד בהתחייבויותיו, לא מסר את הדירה ואף פשט רגל במהלך הפרויקט.
ערבות שכירות: ערבות השכירות הינה ערבות אוטונומית, היינו, שווה לכסף מזומן. בפרויקטים של הריסה ובניה במתכונת תמ"א 38/2 ו/או בפינוי בינוי, על הדיירים לפנות את דירותיהם ולעבור לגור בשכירות במשך כל תקופת הבניה ועד קבלת המפתח לדירתם החדשה. על כן, מונפקת ערבות זו בכדי להבטיח המשך קבלת תשלומי דמי שכירות מהיזם ככל וזה החליט להפסיק לשלם מכל סיבה שהיא.
נהוג שיזמים משלמים את דמי השכירות לתקופה של שלושה (3) חודשים קדימה בכל פעם ובהסכמים המשפטיים כוללים מנגנון תוך כמה זמן עליו להפקיד את התשלומים לשכירות הדיירים. ערבות זו הינה רשת ביטחון נוספת לתשלום דמי השכירות על ידי היזם. ככל והיזם לא שילם אל דמי השכירות, ב"כ הדיירים יכול ללכת לבנק (פשוטו כמשמעו) להפקיד את הערבות אצל הבנקאי, לחלט את הערבות ולקבל את כל שווי ערבות דמי השכירות לקופתו כנאמן של הדיירים ומתוך הקופה הזו לשלם את דמי השכירות של הדיירים.
ערבות מיסים: אם קראתם את כל הכתוב ברשימת "התוכן העיוני" באתר שלנו בוודאי כבר הספקתם להבין שפרויקט התחדשות עירונית מחויב במס. על כן, לשם הבטחת תשלומי המס, על היזם להמציא ערבות בנקאית אוטונומית שגם היא תוחזק בנאמנות על ב"כ הדיירים כך שבמקרה בו היזם לא שילם את המס בגין הפרויקט, עורך הדין של הדיירים יוכל גם כאן לפנות לבנק, לחלט את הערבות ולשלם את המס בגין הפרויקט על ידי אותם כספים שמתקבלים מחילוט הערבות.
ישנם מקרים אשר תבוקש גם ערבות היטל השבחה להבטחת תשלום ההיטל על ידי היזם. עם זאת, אנו לא רואים סיבה לבקש ערבות להיטל השבחה מכיוון וערבות מיסים טובה אשר תנוהל ותידרש במסגרת מכרז יזמים תכלול בתוכה את כל המיסוי של הפרויקט לרבות היטל השבחה ומע"מ ככל וישנן יחידות מסחר.
ערבות בדק: חוק המכר קובע את אחריותו של היזם על נזקי הבניין החדש, לכל פרמטר ישנה תקופת זמן שונה עליה אחרי היזם לתיקון. מעבר להוראות חוק המכר, מונפקת גם ערבות בדק אשר באה לגבות את התחייבות היזם לתקן את ליקויי הבניה בדירות הבעלים החדשות (ככל וישנן) כך שככל ולא יפעל לתיקון הליקויים, שוב, יוכל עורך הדין של הדיירים לפנות לבנק, לחלט את הערבות ולהעביר לכל אחד מהדיירים את הסכום שנקבע מכבר בערבות הבדק בכדי שיוכל להשתמש בסכום שנקבע לתיקון הליקויים בעצמו. נהוג שערבות הבדק יוצאת או על הבניין כמכלול (אופציה פחות טובה בעיניי) או שמית על כל דייר ודייר.
באופן אישי, אנחנו מבקשים כי הערבות תהיה שמית על כל דייר ובנוסף לכך תונפק גם ערבות בדק בשווי גבוה יותר לרכוש המשותף. כך, אנו יודעים כי כולם מכוסים וגם הרכוש המשותף מכוסה ועל היזם בכל מקרה בו יש ליקויים יידרש לתקנם.
ערבות רישום: כשמסתיים הפרויקט וכל הדיירים קיבלו את דירותיהם וכן דירות היזם נמכרו (או שלא) יש לבצע רישום בית משותף. משמעות רישום הבית המשותף הוא הסדרה של החלוקה ושל השטחים המשותפים בין כל בעלי הדירות באופן בו כל דירה וכל חלק נרשם על בעלות הזכות שלו (להבדיל ממושעא שם כל בעלי המקרקעין הינם בעלים משותפים של כל גרגר וגרגר בחלקה).
במילים אחרות, רישום בית משותף הינו הליך בירוקרטי אשר עושה לנו סדר בבניין ומצביע איזה דירה שייכת למי ומה החלק שלו ברכוש המשותף.
בפרויקטים של התחדשות עירונית, חובת רישום הבית המשותף חלה על היזם ולכן מונפקת ערבות בנקאית אוטונומית לרישום הבית המשותף או בקצרה, ערבות רישום. מטרת ערבות הרישום היא הבטחה כי הבית המשותף אכן יירשם בסוף הפרויקט. ככל והיזם לא פעל לרשום את הבית המשותף כפי שהתחייב, עורך הדין של הדיירים חוזר לאותה משבצת עליה כבר דיברנו בכל יתר הערבויות, מחליט את הערבות ורושם את הבית המשותף בעצמו.
בפרויקטים של התחדשות עירונית ישנן 5 סוגי ערבויות:
שלב שני
בחירת עורך דין
כל פרויקט התחדשות עירונית במסגרת הריסה ובניה מחייב את חמשת הערבויות הללו אשר בלעדיהן לא יוצאים לדרך!
קראתם עד לכאן? אתם בטח כבר מומחים! עם זאת, בטח לא שמתם לב שארבע מתוך חמשת הערבויות הינן ערבויות אוטונומיות ואילו הערבות החשובה ביותר, ערבות חוק המכר, אינה אוטונומית. למה זה?
הגורם אשר מנפיק את הערבויות לדיירים הינו הגוף המממן (בנק/חברת ביטוח), הגורם המממן הינו גוף פיננסי שמטרתו בסופו של יום הוא קבלת ריבית מהיזם עבור הליווי שהוא לוקח לפרויקט. כחלק מהליווי אותו גוף מנפיק את הערבויות לטובת הדיירים. כגוף שמטרתו מקסום הרווח, אין לו אינטרס לתת לדיירים ו/או לעורך הדין שלהם לחלט את הערבות הזו כי משמעות הדבר היא כי הוא ייאלץ לשלם מיליוני שקלים לטובת בעלי הדירות.
את ערבות חוק המכר אמורים לחלט כשהפרויקט נתקע, כשהיזם פושט רגל ובמקרים קיצוניים כאלה ואחרים או בהתאם לכתב ההוראות לנאמן כפי שנערך במסגרת ההסכם המפורט בין היזם לבעלי הדירות. ולכן, במקום לחלט את הערבויות של הדיירים ולהישאר בגירעון, נכנס הבנק בנעלי היזם ומסיים את העבודות בעצמו על ידי גורמים מטעמו.
ספוילר! עד היום באף פרויקט בארץ לא חולטה אפילו ערבות חוק מכר אחת!
בכל פרויקט קלאסי יהיו את חמשת הערבויות שציינו. אנחנו בקבוצת נובה דורשים ערבות שישית!
ערבות הליכים משפטיים: ערבות זו הינה ערבות להבטחת הוצאות משפטיות בהקשר של הפרויקט אשר בין היתר אמורה לשמש לניהול הליכים כנגד היזם, מימוש ערבויות (בדגש על ערבות חוק מכר) וכיוצ"ב. מטרתה, לחסוך עלויות לדיירים בניהול הליכים משפטיים ככל וכאלו נדרשים.
חשוב שתדעו
שאלה מצוינת!
בפרויקט מסוג חיזוק נשארות ערבות המיסים, ערבות הבדק וערבות הרישום.
ערבות חוק מכר וערבות שכירות לא מונפקות בפרויקטים מסוג זה מכיוון והדיירים נשארים לגור בבתיהם לאורך כל תקופת הבניה. ישנם מקרים חריגים בהם מפנים חלק מהדיירים (או את כולם) ואז כן ינפיקו ערבות חוק מכר וערבות דמי שכירות אבל במרביתן המוחלט של הפעמים הדבר לא קורה ולכן לא מונפקות הערבויות הנ"ל.
את ערבות חוק המכר מחליפה ערבות ביצוע: מכיוון ואין את אלמנט ההריסה של המבנה והדירה נשארת על כנה, אין צורך להנפיק ערבות בשווי הדירה החדשה ולכן מונפקת ערבות ביצוע כך שאם חלילה עקב הביצוע קרה משהו לדירה/בניין, ערבות הביצוע נכנסת לתוקף לשם תיקון הבעיות (כאמור בתמ"א חיזוק המבנה נשאר על כנו ורק מחזקים אותו מפני רעידות אדמה והתקפות טילים).
ערבות ביצוע תהיה בגובה של אחוז מסוים מגובה עלות העבודות ומטרתה להבטיח את טיב הביצוע עצמו וכי עבודות הבניה יבוצעו בהתאם להוראות ההסכם ויגנו על זכויות הדיירים.
אז עכשיו שאתם מבינים הכל, אל תהססו לעמוד על שלכם!
נשארו לכם עוד שאלות? נשמח תמיד לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הסבר.
ומה קורה בפרויקטים של תמ"א 38/1 (חיזוק ועיבוי)?